Avodah Zarah 8
מאי דעת בהמתו לא הוה ידע בעידנא דחזו ליה דהוה רכיב אחמריה אמרו ליה מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא אמר להו ברטיבא שדאי ליה מיד ותאמר האתון הלא אנכי אתונך אמר לה לטעינא בעלמא
What is meant by the words “he did not know the mind of his animal”? At the time when he was seen riding on his donkey, they said to him, “Why do you not ride on a horse?” And he replied, “I consigned mine to the meadow.” Whereupon the donkey said, “Am I not your donkey.” He said back, “You are just for carrying loads.”
אמרה ליה אשר רכבת עלי אמר לה אקראי בעלמא אמרה ליה מעודך ועד היום הזה ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם (מלכים א א, ב) ותהי לו סוכנת
She said to him, “Upon whom you rode.” He said back, “Only occasionally.” But she continued, “Ever since I was yours until this very day”? What is more [she added], I have given you rides by day and sexual company at night.” It is written here, “Have I endangered you (hiskanti), and it is written there “and she was for him a companion” (I Kings 1:2).
אלא מאי ויודע דעת עליון שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה והיינו דקאמר להו נביא (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה'
What, then, is the meaning of “He knew the knowledge of the Most High”? He knew the exact hour when the Holy One, blessed be He, is angry. This, indeed, is what the prophet was saying to them when he says, “My people, Remember what Balak king of Moab plotted against you, and how Balaam son of Beor responded to him. [Recall your passage] From Shittim to Gilgal— And you will recognize the gracious acts of the Lord.” Elazar said: The Holy Blessed One said to Israel:
א"ר אלעזר אמר להן הקב"ה לישראל עמי ראו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי עליכם כל אותן הימים שאם כעסתי עליכם לא נשתייר מעובדי כוכבים משונאיהם של ישראל שריד ופליט והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק (במדבר כג, ח) מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'
My people, see how many righteous acts I did for you, in that I did not get angry with you all those days, for had I become angry, none would have remained or been spared of Israel’s enemies. This is what Bilaam said to Balak, “How can I curse, seeing that God has not cursed, and how can I be wrathful, seeing that the Lord has not been wrathful” (Numbers 23:8)?
וכמה זעמו רגע וכמה רגע אמר אמימר ואיתימא רבינא רגע כמימריה ומנלן דרגע הוה ריתחיה דכתיב (תהלים ל, ו) כי רגע באפו חיים ברצונו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו כו, כ) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם
And how long is His wrath? A moment [rega]. And how long is a rega? Amemar said (others say, Ravina): As long as it takes to utter this word. And how do we know that His wrath lasts a moment? As it is written, “For He is angry but a moment, and when He is pleased there is life” (Psalms 30:6). Or if you want you can say, from this verse: “Hide yourself for a short moment, until the wrath is past” (Isaiah 26:20).
אימת רתח אמר אביי בתלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא כל שעתא ושעתא מחוור חיורא כל שעתא אית ביה סורייקי סומקי ההיא שעתא לית ביה סורייקי סומקי
When is He wrathful? Abaye said: During the first three hours, when the comb of the cock is white. But is it not white at all times? At other times it has red streaks, at that time there are no red streaks in it. Joshua b. Levi used to be troubled by a min about scriptural verses. One day he took a cock and, placed it between the legs of the bed and watched it, thinking,
רבי יהושע בן לוי הוה מצער ליה ההוא מינא [בקראי יומא חד] נקט תרנגולא [ואוקמיה בין כרעיה דערסא] ועיין ביה סבר כי מטא ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא נימנם
“When that hour will arrive, I shall curse him.” When that hour did arrive, he was napping. He said:
אמר שמע מינה לאו אורח ארעא למיעבד הכי [ורחמיו על כל מעשיו כתיב] וכתיב (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב
You can learn from this that it is not proper to act thus. “His tender mercies are over all His works” is what is written, and it also says. “Neither is it good for the righteous to punish” (Proverbs 17:26).
תנא משמיה דר"מ בשעה שהמלכים מניחין כתריהן בראשיהן ומשתחוין לחמה מיד כועס [הקב"ה] אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי
It was taught in the name of R. Meir: At the hour when the kings place their crowns on their heads and bow down to the sun, immediately the Holy Blessed One becomes wrathful. Joseph said: One should not recite the Musaf prayer during the first three hours of the day on the first day of the New Year in private, lest, since judgment is then proceeding, his deeds may be scrutinized and the prayer rejected.
אי הכי דצבור נמי דצבור נפישא זכותיה אי הכי דיחיד דצפרא נמי לא כיון דאיכא צבורא דקא מצלו לא קא מדחי
But if that be so, the same should apply to the congregation! The [collective] merits of a congregation are greater. If so, the same should be true with regard to the morning prayer! Since there is a congregation praying at the same time, the prayer will not be rejected.
והא אמרת שלש ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה איפוך
But have you not said, “During the first three hours the Holy Blessed One is occupying Himself with the Torah, during the second three He sits in judgment over the whole world”? Reverse [the order];
ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך תורה דכתיב בה אמת דכתיב (משלי כג, כג) אמת קנה ואל תמכור אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין דין דלא כתיב ביה אמת הקב"ה עושה לפנים משורת הדין:
Or if you want you may say it need not be reversed: The Torah, about which it is written “truth,” as it is written, “Buy the truth and sell it not,” (Proverbs 23:23) the Holy Blessed One will not go beyond the letter of the law; judgment, about which it is not written “truth,” the Holy Blessed One may go beyond the letter of the law [towards mercy].
יום מעיד טרף בעגל סימן: גופא אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (דברים ז, יא) אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכרן
[To revert to] the above text: R. Joshua b. Levi said: What is the meaning of the verse, “Which I command you this day to do” (Deuteronomy 7:11)? Today is the time to do them, and tomorrow is not the time to do them. Today is the day to do them, but today is not the day to receive their reward.
אמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות ומעידות אותם לעולם הבא שנאמר (ישעיהו מג, ט) יתנו עידיהם ויצדקו ישמעו ויאמרו אמת יתנו עידיהם ויצדקו אלו ישראל ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים
Joshua b. Levi also said: All the mitzvot which Israel does in this world will testify on their behalf in the world to come, as it is said, “Let them bring their witnesses that they may be justified; let them hear and say it is truth” (Isaiah 43:9). “Let them bring their witnesses that they may be justified,” this refers to Israel; “let them hear and say it is truth” this refers to the non-Jews.
ואמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות וטורפות אותם לעובדי כוכבים לעולם הבא על פניהם שנאמר (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים נגד העמים לא נאמר אלא לעיני העמים מלמד שבאות וטורפות לעובדי כוכבים על פניהם לעוה"ב
Joshua b. Levi also said: All the mitzvot which Israel does in this world will come and strike the non-Jews on their heads in the world to come, as it is said, “You shall observe and do them, for this is your wisdom and understanding in the eyes of the peoples” (Deuteronomy 4:6) It does not say in the presence of the peoples, but, in the eyes of the peoples, to teach you that they will come and strike the idolaters in their heads in the world to come.
וא"ר יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שנאמר (דברים ה, כה) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים וגו'
Joshua b. Levi further said: The Israelites made the [golden] calf only in order to place a good argument in the mouth of those who do teshuvah (repentance), as it is said, “Would that it were possible that this heart would stay with them and they would revere me forever” (Deuteronomy 5:25).
והיינו דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב (תהלים קט, כב) ולבי חלל בקרבי
This last statement accords with what R. Yohanan said in the name of R. Shimon b. Yohai: David was not the kind of man to do that act, nor was Israel the kind of people to do that act. David was not the kind of man to do that act, as it is written, “My heart is pierced within me” (Psalms 109:22); nor were the Israelites the kind of people to commit that act, for it is said,